עובד התפטר לאלתר ולא נתן הודעה מוקדמת למעסיק. מה הדין?

שאלה:

עובד התפטר לאלתר ולא נתן הודעה מוקדמת למעסיק. מה הדין?

תשובה:

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001 (להלן: "חוק הודעה מוקדמת" או "החוק") מחייב הן את העובד והן את המעביד, לתת לצד השני הודעה מוקדמת בטרם ינותקו יחסי העבודה, בשיעור מסויים, בהתאם לוותקו של העובד באותו מקום עבודה. תכליתו של החוק, הוא לאפשר לצדדים להתכונן לסיום יחסי העבודה ולחפש מקום עבודה או עובד חילופיים.

לפי הוראות סעיף 2 לחוק הודעה מוקדמת, מעביד המבקש לפטר עובד צריך לתת לו הודעה מוקדמת לפיטורים, וכן עובד המבקש להתפטר מעבודתו צריך לתת למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות. החוק מיוחד בהיותו הדדי, כמעט לגמרי, בעניין חובות העובד וחובות המעביד, ליתן הודעה מוקדמת לצד השני. כלומר, כשם שמעביד חייב לתת הודעה מוקדמת לעובד בעת פיטורים, כדי לתת לעובד אפשרות לחפש עבודה אחרת, כשהוא עדיין עובד ומקבל משכורת, כך חייב גם עובד המחליט להתפטר, לתת למעביד אפשרות לחפש לו מחליף ולהתארגן לקראת העבודה בלעדיו, לפני שהוא עוזב את העבודה.

שיעור ההודעה המוקדמת שיש לתת בפיטורים ובהתפטרות נקבע בהתאם לסעיפים 3 ו-4 לחוק הודעה מוקדמת לפי הוותק של העובד, והוא משתנה בין עובד במשכורת לבין עובד בשכר.

 תקופת  ההודעה המוקדמת לעובד במשכורת (עובד חודשי) היא כדלהלן:

תקופת  ההודעה המוקדמת לעובד בשכר (על בסיס שונה מחודש : עובד יומי / שעתי) היא כדלהלן:

  יצויין כי ימי הודעה מוקדמת הם ימים קלנדריים.

מהן תוצאות אי מתן הודעה מוקדמת?

סעיף 7 לחוק קובע כי כאשר אחד הצדדים מפר את חובתו ליתן לצד השני הודעה מוקדמת, הוא חייב לפצותו:

• מעביד שפיטר עובד ולא נתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים, ישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.
• עובד שחדל לעבוד ולא נתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות, ישלם למעבידו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.

לגבי עובד שלא נתן הודעה מוקדמת למעבידו עולה השאלה האם מותר למעביד לנכות את סכום הפיצוי שהעובד חייב לו בעד אי מתן הודעה מוקדמת משכר העבודה האחרון של  העובד. הפסיקה קבעה שהתשובה לכך היא חיובית. בהתאם לסעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של עובד "כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות". בהתאם לפסיקה, סעיף זה מתייחס רק לסכום קצוב ומוכח או בלתי שנוי במחלוקת. במקרה של פיצוי הודעה מוקדמת, מדובר בניכוי חוב בסכום קצוב בשיעור ידוע, מאחר והחוק קובע כי התשלום יהיה סכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת, ולא בניכוי סכום לא קצוב בגין נזק ששיעורו לא הוכח, שאותו אכן אסור למעביד לנכות חד צדדית מהשכר או מפיצויי הפיטורים המגיעים לעובד. לפיכך מותר למעביד לנכות את הפיצוי בעבור אי הודעה מוקדמת, משכרו האחרון של העובד (ע"ע 33791-11-10 נובכוב מיכאל נ' ר-צ פלסט בע"מ, ניתן ביום 24/05/2012 בבית הדין הארצי לעבודה).

בהתאם לפסיקה, חובת מתן פיצוי אי מתן הודעה מוקדמת אינה מותנית בגרימת נזק לצד המפוצה. לכן למשל, גם אם העובד שפוטר החל לעבוד במקום עבודה אחר יום לאחר פיטוריו, והשתכר במקום עבודתו החדש שכר גבוה יותר, הוא יהיה זכאי לפיצוי בגין אי הודעה מוקדמת, אם לא ניתנה לו הודעה מוקדמת כדין, והוא אינו נדרש להוכיח שנגרם לו נזק עקב אי מתן הודעה מוקדמת. עקרון זה, הקובע זכאות לפיצוי בעד אי מתן הודעה מוקדמת ללא תלות בכך שנגרם נזק והוכח נזק, חל גם על המעביד כאשר העובד הפר את החובה ליתן הודעה מוקדמת להתפטרותו (ע"ע 33791-11-10 נובכוב מיכאל נ' ר-צ פלסט בע"מ, ניתן ביום 24/05/2012 בבית הדין הארצי לעבודה).

המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ

• האם ניתן לחפוף בין ימי הודעה…
• הודעה מוקדמת- סקירה מקצועית
• האם ניתן לחפוף בין ימי הודעה מוקדמת לימי מחלה?...
• תשלום ביטוח לאומי בגין תשלום לעובד שפוטר ללא הודעה מוקדמת בעד תקופה שנקבעה בחוק...
• הודעה מוקדמת- סקירה מקצועית...
• השוואה בין זכויות העובד בתקופת ההודעה המוקדמת לבין זכויותיו בקבלת פיצוי בגין הודעה מוקדמת-טבלה השוואתית...